מטרת מחקר זה היתה לבחון את הקשר בין אירועים קרדיורספירטוריים הכוללים הפסקות נשימה, נשימה מחזורית, היפוסקמיה לסירוגין (Intermittent Hypoxemia - IH) וברדיקרדיה, לבין אלח דם מאוחר ביילוד (Late Onset Sepsis) בתינוקות שנולדו עם פגות מוקדמת קיצונית (מתחת לגיל 29 שבועות להריון) תחת טיפול עם הנשמה מלאכותית פולשנית, לבין אלה ללא.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי זה נכלל מידע עבור יילודים שנכללו במחקר Pre-Vent, מחקר תצפיתי שכלל חמישה פגיות דרגה IV. מידע קליני עבור 737 נבדקים (גיל הריון חציוני בלידה של 26.4 שבועות; סטיית שתן של 2.1 שבועות) נבחן. מידע מניטור התינוקות היה קיים עבור 719 תינוקות (47,512 ימי אשפוז), מהם 109 תינוקות חוו 123 אירועים של אלח דם.
בעזרת מידע המשכי מניטור התינוקות החוקרים מנו את מספר אירועי הפסקות הנשימה, נשימה מחזורית ברדיקרדיה ו-IH. הם בחנו את הקשר בין מדדים יומיים אלה לבין הופעת אלח דם מאוחר - תרבית דם עם צמיחה חיובית מעל 72 שעות לאחר הלידה חמישה ימים ומעלה של טיפול עם אנטיביוטיקה.
תוצאות המחקר הדגימו כי עבור תינוקות שלא היו מונשמים נצפתה עלייה בתדירות הפסקות נשימה, נשימה מחזורית וברדיקרדיה לפני הופעת אלח דם. עבור נבדקים מונשמים, עלייה בסיכון לאלח דם נמצאה קשורה להתארכות משך הזמן עם רוויון חמצן נמוך מ-80% (IH80) ולמספר גבוה יותר של אירועי ברדיקרדיה קודם להופעת אלח הדם.
אירועים של IH נמצאו קשורים לעלייה בסיכון לאלח דם, אך לא נצפתה עלייה בדינמיקה לפני הופעת אלח הדם, ללא תלות במצב ההנשמה.
מודל רב-משתני הכולל גיל לאחר הלידה, משתנים קרדיורספירטוריים (הפסקות נשימה, נשימה מחזורית, IH80 וברדיקרדיה) ומצב הנשמה, ניבא אלח דם עם שטח תחת עקומה אופיינית למסווג של 0.783.
מסקנת החוקרם היתה כי קיימות חתימות קרדיורספירטוריות של אלח דם מאוחר. אירועי IH ממושכים יותר נמצאו קשורים לעלייה בסיכון לאלח דם, אך לא התארכו בסמוך לאבחנה. עלייה באירועי ברדיקרדיה, הפסקות נשימה ונשימה מחזורית הקדימו את האבחנה עם אלח דם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות