מאונג'רו מול וויגובי: איזו זריקה יעילה יותר בהורדת משקל?

פרופ' מיכאל שכטר, מנהל היחידה למחקרים קליניים, מערך הלב, מרכז רפואי שיבא, תל השומר

מחקרים קודמים הראו שהתכשיר Semaglutide מפחית 16.7% במשקל כעבור שנתיים ואילו Tirzepatideי22.9% כעבור 3.5 שנים.

ההנחה היתה שתכשיר Tirzepatide שהוא בעל פעילות כפולה (אגוניסט לקולטנים GIP ו-PLP-1) יהיה יעיל יותר בהפחתת משקל מאשר התכשיר Semaglutide בעל פעילות של קולטן אחד בלבד - GLP-1. לכן חברת אלי לילי יזמה מחקר שהשווה שתי תרופות אלה. במחקר ששמו Surmount-5, מחקר פאזה 3b, רנדומלי, גלוי (ללא פלצבו, החולים והמטפלים ידעו בדיוק מה התכשיר הטיפולי). מדובר במחקר רנדומלי פתוח שנמשך 72 שבועות במשתתפים שמנים או עם עודף משקל ולפחות אחד מגורמי הסיכון הבאים: יתר לחץ דם, כולסטרול מוגבר, הפרעה בשינה (obstructive sleep apnea) או מחלת לב, ללא סוכרת.

המחקר פורסם בו זמנית בכנס האירופאי השנתי של השמנה ECO במלגה שבספרד, ובעיתון New England Journal of Medicine, כלל 751 משתתפים מארה"ב ופורטו ריקו שקיבלו באופן שווה 1:1 מינון מקסימלי נסבל של מאונג'רו (10 מ"ג או 15 מ"ג בזריקה אחת לשבוע) או וויגובי (1.7 מ"ג או 2.4 מ"ג בזריקה אחת לשבוע). מטרה ראשונית היתה אחוז הירידה במשקל מתחילת המחקר ועד שבוע 72 של  מאונג'רו לעומת וויגובי. החולים קיבלו את אחת משתי התרופות, וויגובי או מאונג'רו, במינונים עולים אחת לחודש עד להגעה למינון במקסימלי הנסבל.

מתוך 751 משתתפים 376 קיבלו וויגובי ו-375 מאונג'רו. מבין אלה שקיבלו וויגובי 319 משתתפים (84.8%) סיימו את המחקר ומבין אלה שקיבלו מאונג'רו 319 (84.8%) סיימו את המחקר. רוב המשתתפים מקבוצת הוויגובי (92.8%) קיבלו מינון מקסימלי של התרופה (2.4 מ"ג) ואלה מקבוצת מאונג'רו 89% קיבלו מינון מקסימלי של התרופה (15 מ"ג).

גיל ממוצע של משתתפי המחקר היה צעיר יחסית, 45 שנים, עם אחוז גבוה יחסית של נשים, 65%, משך ההשמנה כ 16 שנים בממוצע, משקל ממוצע 112 ק"ג, BMI ממוצע של 39.4, היקף מותניים ממוצע של 117 ס"מ.

ממוצע משקל בתחילת המחקר 113.2 ק"ג. כעבור 72 שבועות המאונג'רו הפחית בממוצע 20.2% במשקל לעומת 13.7% בלבד בקבוצת הוויגובי, ירידה משמעותית של כ-47%. ההבדל במשקל נצפה החל מחודש שני לטיפול.

נצפה הבדל בין נשים לגברים. בנשים, עם משקל ממוצע בתחילת המחקר של 105.7 ק"ג, נצפתה ירידה משמעותית יותר במשקל בשבוע 72 מאשר בגברים, עם משקל התחלתי ממוצע של 126.9 ק"ג,  גם בטיפול עם וויגובי (18% בנשים לעומת 11% בגברים) ועם מאונג'רו (23.8% בנשים לעומת 17.85 בגברים).

מטרה משנית של המחקר היתה יעילות מאונג'רו לעומת וויגובי בהפחתת 10% ומעלה במשקל, 15% ומעלה, 20% ומעלה, 25% ומעלה ו-30% ומעלה. בכולם מאונג'רו הראה יעילות בהפחתת משקל לעומת וויגובי. 36% מאלה שטופלו במאונג'רו הראו ירידה של מעל 25% ממשקלם לעומת 19% בלבד באלה שטופלו עם וויגובי. מטרה משנית נוספת היתה ירידה בהיקף המותניים. בתחילת המחקר ממוצע היקף המותניים היה 118.4 ס"מ וכעבור 72 שבועות וויגובי הפחית היקף מותניים ב -13 ס"מ ואילו מאונג'רו ב-18.4 ס"מ.

בנוסף, למאונג'רו היתה יעילות מטבולית משמעותית יותר בשבוע 72 למחקר בהשוואה לוויגובי בהפחתת HbA1C, בהפחתת סוכר ואינסולין בצום. כמו כן מבחינת שומני הדם, נצפתה ירידה בולטת יותר של 30% תחת מאונג'רו בהשוואה לוויגובי בטריגליצרידים וב-VLDL.

לא נצפו הבדלים משמעותיים בתופעות הלוואי בין מאונג'רו לוויגובי. סך תופעות לוואי במהלך המחקר ב-76% מהמשתתפים שטופלו עם מאונג'רו לעומת 79% עם וויגובי. תופעות לוואי חמורות – 4.8% במאונג'רו לעומת 3.5% בוויגובי. הפסקת תרופת מחקר בשל תופעות לוואי ב-6.1% במאונג'רו לעומת 8% בוויגובי והפסקת תרופת המחקר בשל תופעות גסטרואינטסטינליות ב-2.7% במאונג'רו לעומת 5.6% בוויגובי. לא היה הבדל בתמותה. עם זאת, נצפה הבדל משמעותי של תגובה מקומית לזריקת המאונג'רו שהופיעה ב-8.6% לעומת 0.3% באלה שקיבלו וויגובי, אולם תופעה זו חלפה תוך זמן קצר ולא היתה קשורה בהפסקת תרופת המחקר.

לסיכום, במחקר רנדומלי ראשוני זה שהשווה בין שתי תרופות, נצפתה יעילות רבה יותר כעבור 72 שבועות בהפחתת משקל, בהפחתת היקף המותניים וירידה בפקטורים קרדיומטבולים כמו ירידה משמעותית יותר בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, בערך HBA1C, ובטריגליצרידים לתכשיר מאונג'רו לעומת וויגובי במינון מירבי נסבל. יש לזכור עם זאת שמדובר במחקר פתוח (גלוי), כשהמטפלים והמטופלים ידעו מה קיבלו, מחקר יחסית קצר (72 שבועות) וללא מעקב אחר תוצאים קרדיווסקולרים קליניים (תחלואה, אוטם שריר הלב, שבץ מוחי וכד').