במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת International Journal of Infectious Diseases, החוקרים ביקשו לבחון את ההבדלים בין מטופלים עם דלקת ריאות נרכשת בקהילה (Community-Acquired Pneumonia – CAP) ממקור חיידקי, ממקור נגיפי, ממקור מעורב (חיידקי ונגיפי) וללא פתוגן מזוהה, בכל הקשור לביטוי הקליני, שיעור השימוש באנטיביוטיקה ותוצאי המחלה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 219 מטופלים מתוך מחקר CAPNETZ, שבוצע בשנים 2007-2017. כל המטופלים היו עם מערכת חיסון תקינה ועברו בדיקת multiplex PCR לזיהוי פתוגנים נגיפיים וחיידקיים מדגימת כיח. מתוכם, 109 מטופלים אובחנו עם דלקת ריאות חיידקית, 110 עם דלקת ריאות נגיפית, והשאר חולקו לקבוצת זיהום משולב או ללא פתוגן מזוהה. ההבדלים נותחו באמצעות רגרסיה ליניארית מרובת משתנים.
מתוצאות המחקר עולה כי מטופלים עם דלקת ריאות חיידקית היו צעירים יותר (גיל חציוני 60 שנים, יחס סיכויים מותאם 0.96, רווח בר סמך 95%, 0.94-0.98) ועישנו פחות (יחס סיכויים מותאם 0.98, רווח בר סמך 95%, 0.97-1.0). ציון CRB-65 גבוה יותר נמצא קשור לדלקת ריאות חיידקית (יחס סיכויים מותאם 1.69, רווח בר סמך 95%, 1.1-2.58).
שיעור התמותה לאחר 180 יום היה גבוה יותר בקרב המטופלים עם דלקת ריאות חיידקית (יחס סיכויים מותאם 3.59, רווח בר סמך 95%, 1.09-11.8), בעוד שהתמותה לאחר 30 יום היתה גבוהה יותר בדלקת ריאות נגיפית (יחס סיכויים מותאם 15.79, רווח בר סמך 95%, 1.04-238.75).
בנוסף נמצא כי בעת הקבלה לאשפוז לא ניתן היה להבדיל בין הקבוצות לפי הביטוי הקליני ולא נמצאו הבדלים במשך האשפוז, בשיעור הסיבוכים הקשורים לדלקת ריאות נרכשת בקהילה, או במשך ובשיעור השימוש באנטיביוטיקה, כאשר 98.4% מהמטופלים קיבלו טיפול אנטיביוטי.
החוקרים סיכמו כי יש צורך בפיתוח אלגוריתם טיפול מותאם לפתוגן עבור מטופלים עם דלקת ריאות נרכשת בקהילה כדי להימנע ממתן אנטיביוטיקה מיותרת, להפחית תופעות לוואי ולשפר את תוצאי המחלה והתחלואה ארוכת הטווח.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות