PADA-1 היה המחקר הראשון שהראה כי מיקוד טיפולי מוקדם במוטציות ESR1 בדם (blood ESR1 mutations, bESR1-mut) עם פולבסטרנט מספק תועלת קלינית משמעותית בחולות סרטן שד מתקדם חיובי לקולטן אסטרוגן α/שלילי לקולטן EGFR שטופלו עם מעכב ארומטאז ופאלבוציקליב.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Annals of Oncology ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך קינטיקה וגורמים לגילוי מוטציית ESR1 בסרטן שד גרורתי.
המחקר בוצע במתכונת מבוקרת, פאזה III, הקצאה אקראית, תווית פתוחה ונערך ב-83 בתי חולים בצרפת. חולות עם סרטן שד מתקדם חיובי ל-HR/שלילי ל-EGFR2 גויסו ונוטרו באמצעות PCR דיגיטלי לעלייה ברמות bESR1-mut במהלך טיפול קו ראשון עם מעכב ארומטאז ופאלבוציקליב, לאחר מחזור אחד ולאחר מכן כל שני מחזורים. חולות עם bESR1-mut חדש או מוגבר ב-DNA גידולי במחזור הדם וללא התקדמות מחלה סינכרונית חולקו באופן אקראי להמשך טיפול זהה או הועברו לפולבסטרנט ופאלבוציקליב.
תוצאות המחקר הדגימו שרמת bESR1-mut בתחילת המחקר זוהתה ב-3.2% מהחולים. טיפול אדג'ובנטי קודם עם מעכב ארומטאז (6.8%) ומדד BMI נמוך יותר היו קשורים באופן עצמאי לשיעור גילוי גבוה יותר של bESR1-mut בתחילת המחקר.
באמצעות ניתוח בזמן אמת של >12,500 דגימות דם, נצפה כי גילוי עלייה של bESR1-mut לא היה ליניארי לאורך זמן והתרחש בתדירות גבוהה יותר לאחר שישה חודשים ולפני שלוש שנות טיפול. נמצא כי ביטוי גבוה של קולטני אסטרוגן, נוכחות גרורות בעצמות, גיל צעיר יותר ועלייה ברמות לקטט דהידרוגנאז היו קשורים לשיעור גבוה יותר של עלייה בגילוי bESR1-mut.
לבסוף, תוצאות שרידות מעודכנות של PADA-1 מאששות את התועלת הקלינית של זיהוי הופעת מוטציה ב-bESR1 לפני התקדמות קלינית, עם שיפור בשרידות ללא התקדמות המחלה (progression free survival, PFS), יחס סיכון 0.54, רווח בר-סמך 95% 0.38-0.75, ו-PFS 2, יחס סיכון 0.35, רווח בר-סמך 95% 0.22-0.54.
החוקרים הסיקו כי ממצאי המחקר הובילו לזיהוי גורמים הקשורים לגילוי של bESR1-mut בתחילת המחקר ובמהלך הטיפול, שיכולים לסייע בזיהוי חולות שעשויות להפיק תועלת מטיפולים המכוונים ל-ESR1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות